הנודר לדור בארץ ישראל בזה הזמן, גם כן נקרא נדר מצווה, ואין מתירים לו אלא מדחק. והוא הדין בנודר לעלות לביקור לארץ ישראל תיבנה ותיכונן במהרה בימינו אמן - נחשב נדר מצווה, והנודר לילך להשתטח על קברי הצדיקים הרי זה נדר וצריך לו התרה.
חכם משה דיין, ליקוטי חמד, חלק שני, הלכות נדרים ושבועות, הלכה ו, עמ' 232, דפוס הפועל המזרחי, תשל"ז (1977) מתוך 'החכם היומי'