A Short Tribute
חכם שאול הכהן נולד לאמו ולאביו חכם מוסא הכהן, באי ג'רבה בדרומה של תוניסיה.
את ראשית תורתו למד מפי החכם צמח הכהן, משבגר ונשא אישה עבד למחייתו כמוכר בחנות, ואת שארית זמנו הקדיש ללימוד התורה.
חכם שאול הכהן נתמנה לרב ראשי ברובע הקטן של ג'רבה, בתקופת כהונתו התמסר לאנשי הקהילה, תיקן תקנות ייחודיות, וביטל מנהגים שאינם ראויים.
בין חכם שאול הכהן לחכם ישועה בסיס, מגדולי חכמי תוניס, שררה ידידות עזה. חכם ישועה בסיס כינהו בשם - שאול בחיר ה'. חכם ישועה בסיס חזה כי יבוא יום ותוניס תתרוקן מחכמיה ועל-כן ציווה את חכם שאול הכהן לשמור ולחזק את לימוד התורה והתלמידים בג'רבה, ואכן בא היום ונצרכה תוניס לחכמי ג'רבה.
חכם שאול הכהן היה בקיא בנגלה ובנסתר, אך חיבב ביותר את דרך הפשט וכך היו מרבית פירושיו.
חכם שאול הכהן נפטר ביום ו' אייר תר"ח (1848) ונקבר ב'גרבה. ביום ט"ו בשבט תש"ע (2000) כ-150 שנה לאחר פטירתו, הועלו עצמותיו לישראל והוא נקבר במושב איתן.
חכם שאול הכהן חיבר 10 ספרים, חלקם יצאו לאור בחייו, וחלקם לאחר פטירתו, ואלו הם: 'לחם הביכורים' - כללי הדקדוק, 'קרני רמים' - על פירוש רש"י ורא"ם על התורה, 'שפתי דעת' - פירוש על הסליחות, 'בגדי כהונה' ו'נוכח השולחן' - ביאור על השולחן ערוך, 'ערבי פסחים' - פירוש על ההגדה של פסח, 'יד שאול' - פירוש על התורה, 'נתיב מצוותיך' - פירוש על האזהרות של רבי שלמה אבן גבירול ורבי יצחק בן ראובן, 'בינה לעיתים' - על חוכמת העיבור, 'שי למורא' - פירוש על תפילת ימים הנוראים.
A few quotes from the Rabbi on 'Israel and the Nations' in which he teaches that the poor must be fed – all who are hungry, not only those who seek to fulfill the commandment
“All who are hungry, come in and eat”. There are those who interpret this to mean that since the issue concerns the hungry, and not the fulfillment of the commandment, it would seem to refer to the poor among the nations (non-Jews). For the poor must be fed, not having been able to prepare for the holy festival, which demands extensive preparation and expense; therefore we declare to the poor that they come to eat at our table. As the RaDa”h (Rabbi David Abudraham), of blessed memory, states in the name of the Ge’onim that our Sages, of blessed memory, said: One sustains poor Gentiles along with poor Jews”. Therefore it says, “All who are hungry”, whoever is hungry, and not (all who seek) to fulfill the commandment, should come and eat… When the number of non-Jewish poor neighbors eventually increased, beyond the capability (of feeding them), they would no longer leave their doors open as in the past, and would sustain the Jewish poor in their homes.
Arvei Psachim, p.6a, David Eidan Printing, Djerba, 1917
1848-0