A Short Tribute
חכם מסעוד ריוח נולד לאמו ולאביו יעיש בשנת תרס"ח (1908), בכפר אסכורא, הסמוך לעיר מרקש שבמרוקו.
בשנת תרע"ח (1918) עם היווסדה של ישיבת 'אור התורה' במרוקו, חכם מסעוד ריוח הגיע לישיבה, והחל ללמוד בה. בהגיעו לגיל מצוות עבר ללמוד בישיבת 'עץ חיים' בראשות חכם מנחם כהן.
בשנת תרפ"ה (1925), בהיותו בן שבע עשרה חכם מסעוד ריוח הוסמך לרבנות על ידי רבו חכם מנחם כהן.
חכם מסעוד ריוח חזר לכפר אסכורא, ושם נשא לאישה את עליזה דהאן, בתו של רב המקום חכם יוסף דהאן.
לימים חכם מסעוד ריוח עבר להתגורר בעיר הבירה רבאט, שם הקים תלמוד תורה וישיבה קטנה. חכם מסעוד ייסד שיעורי תורה גם לילדי הקהילה שלמדו בבתי הספר הלא יהודים. וועד הקהילה ראה ברכה בפעילותו, וסייע לו בבניית בניין מפואר ורחב ידיים.
בנוסף לפעילותו החינוכית, חכם מסעוד ריוח נבחר על ידי חכם רפאל אלנקוה וחכם יהושע בירדוגו לשמש בקודש כראש השוחטים, וכרב האחראי בבית הדין שבעיר על ענייני הקידושין והגיטין.
חכם מסעוד ריוח ביקר בארץ ישראל מספר פעמים. באחד מביקוריו בשנת תשי"ז (1956) יצר קשר עם חברת רסקו לשם רכישת קרקע והקמת מושב בסמוך לרמלה. באותה שנה מרוקו קיבלה את עצמאותה, חכם מסעוד ריוח נחשד בקשרים עם מדינת ישראל. בחסדי ה', אחד מתלמידיו של חכם מסעוד, ששירת במשטרה המקומית, הודיע לו מראש על חיפושים, שיעשו בביתו, ובכך סייע לו להינצל מהחשדות שהופנו כלפיו.
בשנת תשכ"ב (1962) חכם מסעוד ריוח עלה לארץ ישראל. בתחילה ישב בעיר לוד, בה כיהן חבר נפשו חכם יצחק אבוחצירא כרב ראשי.
בשנת תשכ"ה (1965) הוזמן חכם מסעוד ריוח לשמש כרב הישוב שלומי, תפקיד בו שימש עד יום פטירתו.
בשלומי ייסד יחד עם חכם דוד דנינו ישיבה וכולל, שם גם לימד.
חכם מסעוד ריוח נתבקש לישיבה של מעלה ביום י' לחודש אדר, שנת תשל"ט (1979), ונטמן בעיר בני ברק.
לאחר פטירתו הוציא נכדו ספר 'זיכרון אשר', ובו מאמרים ודרשות מפי חכם מסעוד ריוח.
A few quotes from the Rabbi on 'Love of Israel' in which he teaches that a person should adhere to the community and, by so doing, benefit from the general pardon
What should a person do to ensure pardon and exoneration on Rosh Hashanah and Yom Kippur? One should be with the community, and join with the entire nation, for through unity one benefits from the exoneration of the general public by the Thirteen Principles mentioned in the Torah. As Hosea said, "Ephraim is addicted to images— Let him be", meaning that when the nation of Israel were united, the Holy One, blessed be He, forgives them for everything. This corresponds with what we find in Tractate Yoma: The First Temple was destroyed because of three things it contained – foreign worship, incest and bloodshed. And why was the Second Temple, in which they dealt in Torah, mitzvoth and charity, destroyed? Because of gratuitous hatred. In the first case, the transgressions were exposed, and their end was revealed; the end of the latter, whose transgressions were not exposed, was not revealed. That is, all could see and know of the transgressions during the First Temple and knew why they had been punished. But in the Second Temple, where there was gratuitous hatred – something that remains hidden in the heart and cannot be revealed except to those who with hidden knowledge and to He who sees through the heart and entrails – their end, measure for measure, was not revealed. The remedy for this, therefore, is the reconciliation of hearts, to all be united as one. Even when the commandment to rebuke is called for, one should not do this out of hatred but do so according to "overt rebuke is preferable to hidden love".
Zichron Asher, p. 50, personal publication, Bnei Brak, 1992
1979-1908